לא שוכחת את הפעם הראשונה
בגיל 10 תפסתי את העורב בחלוני בצילום שזכור לכל סובביי עד היום.
היתה לי אז מצלמה ארוכה ונושנה, הפילם בצורת ספר תורה, מכסה הסוללות אבד, כך שקשרתי אותה בגומייה.
צילום זו אמנות הנעזרת בטכנולוגיה
אני "חולת טכנולוגיה" מבטן ולידה.
בגיל 15 קיבלתי את המצלמה הראשונה שלי Pentax k 1000, "עפתי" איתה בצילומי טבע שבהמשך התנוססו בחברה להגנת הטבע. גאוות היחידה הראשונה שלי!
אני משתמשת בטכנולוגיה כדי לבטא את האמנות בצילום.
למה חשוך פה?
סבתא פינתה לי חדר, אטמתי את החלונות מכל פיסת אור והפכתי אותו לחדר החושך הראשון שלי.
הפלא הזה של להניח נייר לבן במים ולאט לאט מופיעה התמונה.
גם היום כשאני מצלמת בסטודיו אני לא שוכחת את ההתרגשות שביצירה בחדר חושך.
מוזמנים לערב שקופיות
אחרי הטיול בדרום אמריקה הזמנתי את כולם לערב שקופיות.
היה שם, בין השאר, צילום פורטרט של הילד מקוסקו, פרו שמכר לי צמידים והיה לי למורה דרך
וגם תיעוד של האיש שגרר את התנין למרכז ארוחת הערב – מרתק!
היה זה ערב של 1,200 שקופיות.
מזל שהצילומים היו משובחים כך שכולם נהנו!
"אני אוהבת צילום, חיה צילום, רוצה ללמוד צילום!"
זה מה שאמרתי לועדת הקבלה במכללה לעיצוב חיפה (ויצ"ו).
תוך 3 ימים הפקתי תיק עבודות, ושיתפתי אותם שאני רוצה לצלם טבע.
בהמשך מצאתי את עצמי בצילומי סטודיו יוצרת עולם שלם של הטבע שלי.
אם לצייר יש פלטה עם צבעים
מה משמש את אמן הצילום?
אני משתמשת באור כצבע על "הפלטה" שלי.
השימוש הנבון באור יוצר את האוירה, מעביר את הרגש והמסר בצורה מדויקת ואמנותית.
בפלטה שלי נמצאים גם מגוון רחב של חומרים, טקסטורות, צבעים, מרקמים ומה לא?!
אני מקבלת השראה משהייה בטבע, סיור בשוק הפשפשים, ביקור בחוף הים
וגם שם בפינת הרחוב יש פיסת יופי חבויה.
שלכם,
בלה שחר הלל
מציירת באור מצלמת באהבה